איך עלינו להתייחס למשבר בין בני זוג באוכלוסיה הדתית והחרדית, כאשר הנישואין ביניהם טריים? האם נכון לראות בזה 'קשיי הסתגלות' נורמטיביים?  על כך במאמר שלפניכם.

ישנו דמיון רב, בין התפתחות חיי האדם במהלך החיים. לבין התפתחות מערכת הנישואין במהלך חייה. כשם שבמהלך חיי האדם, ישנם מחלות ילדות, וכן מחלות המאפיינות את תקופת ההתבגרות. ובהמשך, קשיים או שינויים שמאפיינים את שנות הארבעים והחמישים לחייו של אדם. כך, במידה כמעט זהה, מאפיינים את חיי הנישואין, 'מחלות ילדות'. וכן אתגרים בתקופת ה'התבגרות', של מערכת הנישואין. וכן הלאה.  

'קשיי ילדות' בחיי נישואין?

בתחילתה של כל מערכת נישואין, או אפילו מערכת היכרות רצינית. ישנם קשיי הסתגלות ראשוניים. מתוקף העובדה שיחידת הזוגיות עדיין, אינה קיימת כ'יישות' חזקה ומתפקדת. אלא כמערכת שבונה את עצמה, תוך כדי היכרות ותנועה. לפיכך, הרגישות של בני הזוג זה לזה, ביחס להתנהגויות או לתגובות ואפילו לרמת הציפיות היא – גבוהה מאד.

כאשר בני זוג בוחנים זה את זו, במהלך פגישות היכרות ביניהם, למטרה רצינית, ולא למטרת בילוי. אזי כל החושים מחודדים ב'פוקוס' לבן הזוג. איך הוא מגיב? מה מצחיק אותו? מה מלחיץ אותו? כמה הוא סבלן? מקשיב? מפרגן? ועוד ועוד. כל בדל אינפורמציה, תעובד במוח ברצינות תהומית, ותקוטלג למשבצת המתאימה. ישנם תגובות והתנהגויות רבות של בני זוג, שנשואים כמה שנים, שאינם גורמים לאי נוחות ובוודאי לא ל'איום' אצל בן הזוג השני. אלא 'מעבירים' אותם, או מתייחסים אליהם בפרופורציה מתאימה. אך כאשר הם נחווים בתקופת ההיכרות, זה כבר סיפור אחר לגמרי.

קשיים בראשית ההיכרות והנישואין במגזר הדתי והחרדי

כאשר אנו מדברים על רגישות ייתר, במהלך תקופת הנישואין הראשונה. הרי שאצל הציבור הדתי והחרדי. הרגישות גבוהה פי כמה. שלא לדבר על המגזר החסידי בציבור החרדי, שאת פגישות ההיכרות, שקדמו לנישואין, ניתן למנות ביד אחת. ואז התקופה הראשונית לנישואין. היא בעצם מהווה תקופת היכרות. בה, בני הזוג בוחנים זה את זו, בזכוכית מגדלת. וכל התנהגות או תגובה שנחווים כ'לא סימפטיים' מהווים מימד מלחיץ ומדאיג, ביכולת השרידות של יחידת הנישואין המתפתחת.

אך למרות האמור, הניסיון מוכיח, בפרט אצל הציבור הדתי והחרדי. שכאשר בני זוג בתחילת הנישואין, 'מודאגים' או 'לחוצים' מהתנהגות זו או אחרת של בן הזוג שלהם. עדיין הנטיה היא, לשמור על 'הומאוסטאזיס' (= שמירה על מערכת יציבה ומאוזנת) בחיי הנישואין החדשים שלהם. ויש לכך סיבות פסיכולוגיות רבות. וזאת ע"י 'הכלה' של ההתנהגות או התגובה, שנתפסה כ'חריגה' או 'לא ראויה'. מבלי לעורר מהומות בקשר הנישואין. רק אחרי שנים, במידה והקשר בין בני הזוג יעלה על שרטון. נשמע את האמירות כמו "כבר בלילה הראשון הוא אמר לי כך וכך… איזו טיפשה הייתי שלא הבנתי מיד עם מי יש לי עסק…"  או אמירה כמו "כבר בשבת הראשונה שהתארחנו אצל ההורים שלה, היא התייחסה אלי כסוג ב' מול ההורים שלה…"

מה עושים כאשר אנו מודעים למשבר אצל בני זוג בנישואין טריים?

כל הורה לתינוק, מכיר את ההנחיה, של האחות האחראית במחלקת היילודים, עם השחרור הביתה לראשונה. "במידה ויש חום גבוה לתינוק, להגיע מיד לחדר מיון". וגם כאשר ההורים מתעצלים ללכת לחדר מיון, והם פונים לרופא הילדים, בקהילה. ככל שמדובר בתינוק שזה עתה נולד, הרופא יישלח את ההורים ישירות לחדר מיון. מדוע? כי חום גבוה הוא סימפטום, למחלה כזו או אחרת. וכל מחלה שתוקפת תינוק בן כמה ימים, מסכנת את בריאותו ואת חייו, מן הסיבה הפשוטה. גופו הרך, עדיין אינו מסוגל להתגבר על מחלה זו או אחרת. כך בדיוק קורה אצל בני זוג, עם תחילת נישואיהם. כאשר יש 'סימפטום' למשבר שמתחולל, בתא הנישואין. הסכנה ליחידת הנישואין גבוהה. ומכאן הדחיפות לפנות לעזרה מקצועית. ככל שיש רצון לשמור על חיי הזוגיות.

כל איש מקצוע בתחום הזוגיות, יודע. שכאשר מופיעים בקליניקה בני זוג שאך זה עתה נישאו. הרי שקרה משהו דרמטי. גם אם התלונות נשמעות מינוריות. הוא יחפש היכן מסתתר השבר הגדול. או האכזבה המטלטלת.

משבר שמתחולל אצל בני זוג בתחילת דרכם. מהווה מרכיב מכריע בפרוגנוזה (= יכולת התחזית) של מערכת הנישואין הזו. ככל והמשבר לא מטופל באופן מיידי ומקצועי. הרי שהפרוגנוזה על השרידות של קשר הנישואין, יהיה נמוך וההפך. ואדרבה, ככל שבני זוג מקבלים עזרה מקצועית ולומדים לבנות את הקשר הרגשי ולרקום ברית ביניהם, באופן בריא ומוצלח יותר. הרי שמערכת הנישואין שלהם מחוסנת טוב יותר מ"מחלות ילדות ובגרות", שמאפיינים חיי נישואין במהלך החיים.

ראובן ברכץ, יועץ נישואין מוסמך