מה קורה כאשר נוצר משבר על רקע של אמון אצל בני זוג דתיים וחרדיים? בפרט כאשר משבר האמון הוא על רקע רומנטי או בגידה? האם יש סיכוי לשקם מערכת נישואין לאחר משבר על רקע של אמון? על כך במאמר שלפניכם.

כאשר מדברים על משבר של 'אמון' בנישואין. יש להבחין על איזה רקע, נוצר המשבר באמון בין שני בני הזוג. יש משבר באמון, שנוצר על רקע כלכלי. "לא העליתי כלל בדעתי, שבעלי מהמר באופן שיטתי, בכל השנה וחצי שאני נשואה לו…" ויש משבר באמון, על רקע אחר. שהוא שכיח לא מעט, בציבור הדתי והחרדי. וכוונתי למשבר באמון על רקע רפואי, ובפרט בתחום בריאות הנפש. "אימא, את לא מאמינה מה גיליתי (נשנקת מבכי) יש לו (לבעל) בכיס של החליפה טבלה של כדורים. ואני עשיתי בירור. אלו כדורים נגד דיכאון… ואני עקבתי, כל יום חסרים שני כדורים… אימא, הוא 'חולה נפש'…" (מתפרצת בבכי). וכמובן, יש את משבר האמון הזוגי ה'קלאסי'. כי בדרך כלל, שהבריות מלחששות, שה'משבר' שנוצר אצל בני זוג פלוני, הוא על רקע של 'אמון'. יבינו כולם, שהכוונה למשבר על 'רקע רומנטי'. או על 'רקע של בגידה' חד פעמית, או מתמשכת, של אחד מבני הזוג.

גילגולו של משבר של אמון בנישואין

הצד השווה, בכל ה'גילוים' הלא סימפטים המתוארים, הוא. הסדק המשמעותי שנוצר באמון הבסיסי בין בני הזוג. לרוב נשמע אמירות, כמו: "איך אני יכולה יותר להאמין למילה אחת שהוא מוציא מהפה, אחרי שהוא הוליך אותי שולל תקופה ארוכה, בדבר כל כך מהותי…" וכבר כאן נדגיש. כי מרכיב ה'אמון' בברית נישואין. הוא מרכיב חיוני ובסיסי. שבלעדיו לא תיכון ברית זוגית, ברת קיימא. ואז, אחרי שהאמון נסדק באופן משמעותי. מתעורר הכעס, כמו לבה של הר געש מתפרץ. "איך הוא העיז… כשהוא ראה כמה אני חוסכת לילדים, ואז הוא הלך ולקח עוד מאה ועוד מאה, וזרק אותם בהימורים שלו… איך הוא העיז…" או בדוגמה השניה. "איך הוא היה מסוגל לעבוד עלי ולרמות אותי, ולא לספר לי שהוא מטופל בתרופות… אני לא אסלח לו על זה כל החיים…"

ואחרי הכעס, מגיעה לה ה'שנאה'. "אני לא יכולה לראות אותו… פשוט לא מסוגלת…" ועוד כהנה וכהנה. עד כמה שישמע הדבר מוזר, הכעס והשנאה המתפרצים הללו. הם אלו שייתכן, ויסללו את הדרך לשיקום, במידה ואכן יתהווה שיקום של הקשר, בין בני הזוג. דווקא בני זוג שנוטים להסתגר בתוך עולמם, שעה שהם מגלים על 'ההימורים' 'החולי' ואפילו 'הבגידה' של בן או בת הזוג. הסיכוי שלהם לשרוד את משבר האמון ולשקם את הקשר הוא נמוך, כל עוד הם חוסים בצל הדכדוך או הדיכאון. אליו הם נמלטו, כאשר גילו מה שגילו.

משבר אמון באוכלוסייה הדתית והחרדית

כאשר מדברים על משבר אמון בציבור הדתי והחרדי, בפרט על רקע רומנטי. או בגידה חד פעמית, או מתמשכת, בוודאי כאשר הבגידה הייתה מלווה ביחסי אישות. השבר הוא כפול ומכופל. כי מעבר למשבר האמון והבגידה האישית, ותחושת ה'סכין בלב'. ישנו שבר ותחושה של 'חורבן' מההשלכה ההלכתית של הרומן האסור, או יחסי האישות המזדמנים. כאשר הבגידה היא ע"י האישה, אזי מבחינה הלכתית היא נאסרת על בעלה ועל הבועל. לא מעט נדרשים פוסקי ההלכה, כבר במאות שנה האחרונות. למצוא היתרים, כדי להציל את הנישואין לאחר בגידה של האישה. גם כאשר הגבר הוא נשוא הבגידה, או ניהול הרומן, מחוץ לנישואין. הרי שבמרבית המקרים סטטיסטית, הוא יעשה זאת עם אישה נשואה. מה שמכניס את הרומן לקטגוריה של 'איסור אשת איש', שהוא מהעברות החמורות בתורה. אם כן, יש לנו ערך מוסף למשבר האישי. והוא משבר של כמעט 'אובדן דרך', מבחינה הלכתית ודתית. מה שמקשה מנטלית ורגשית, עוד יותר, את היכולת והרצון לשקם את מערכת הנישואין, שנפגעה באורח אנוש.

סיכויי השיקום לאחר בגידה בציבור הדתי והחרדי

כמו תמיד, כאשר נדרשים לקבל החלטה בין שתי דרכים, האחת גרועה והשניה גם כן גרועה. השכל הישר מורה על בחירה בצד הפחות גרוע. אצל הציבור הדתי והחרדי, עדיין (אם כי זה פוחת והולך באופן איטי) מערכת הנישואין נושאת אופי של 'קדושה'. והמחיר שמשלמים בני זוג שמפרקים אותה הוא גדול. בתחומים רבים, בפרט אצל הילדים. אם זה 'סטיגמה' שמונצחת על הילד או הילדה. או היכולת להתקבל לסמינר או לישיבה בעלת שם. שלא לדבר על השידוכים. שם בני ובנות חד הוריים, עוברים 'דרך חתחתים' בדרך לחתן או לכלה הנכספת.

כל אלה ועוד, יוצרים אווירה ואג'נדה בציבור הדתי והחרדי. של ניסיון להציל, כמעט בכל דרך, מערכת נישואין, שעברה משבר של אמון. דווקא מתוך ההבנה שהמחיר של הפרידה יהיה גבוה יותר. ומי שישלם את המחיר בין היתר, יהיו הילדים, שאי אפשר להטיל בהם כל אשמה, במצב שנוצר. זה יניע את בני הזוג הדתי והחרדי, לעשות כל מאמץ, עם כל הקושי, על מנת לשקם את הקשר. זאת לעומת הציבור הכללי. שלהיות בן או בת של הורים גרושים ופרודים, זה ממש טריוויאלי, ומתקבל בהבנה.

לכן, נמצא יותר בני זוג מהמגזר הדתי והחרדי, שבוחרים לא להיפרד או להתגרש לאחר משבר של אמון בחיי הזוגיות. משום ש'רמת המחויבות' לברית הנישואין גבוהה הרבה יותר, בציבורים הללו. ולא חשוב למה, אם זה בגלל סטיגמות, או השפעה דתית. ככל שרמת המחויבות לקשר עולה, הסיכוי להמשכו של הקשר לאחר משבר של אמון, עולה גם כן.

הדרכים לשיקום הקשר לאחר משבר של אמון

ישנם שלוש דרכים לבני זוג, שחוו משבר של אמון. הראשונה, פשוט לקום ולומר "לא שלום ולא להתראות" וללכת. לא מעט בני זוג בוחרים בדרך הזו. כאמור, פחות במידה ניכרת, בציבור הדתי והחרדי. הדרך השניה, היא 'ההכחשה'. שהיא העדפתם של לא מעט בני זוג. פשוט, נותנים לכעס להתפוגג עם הזמן. ממשיכים "כאילו" כרגיל. עם הרבה שתיקות, ורמת ציפיות נמוכה. כדי לא להיפגע שוב ושוב. וסוחבים את החיים. אבל אין ספק, שהדרך הבוגרת ביותר להתמודד עם משבר כגון זה, כאשר יש מחויבות לקשר. זה דרך שיקום הקשר. ואין דרך לשקם את הקשר, מבלי לפתוח את הפצעים הכואבים, ולדבר על מה שקרה בפרטי פרטים. עם כל הכאב והקושי לבן הזוג הנבגד לשמוע את הדברים הללו, זה יהווה צעד בונה אמון, בתוך התהליך של שיקום הקשר. ולמען האמת, הסיכוי שבני זוג יעשו זאת לבדם, בינם לבן עצמם. קיים, אך שואף לאפס. הסיכוי הסביר הרבה יותר, זה לעבור תהליך של שיקום בליווי של איש מקצוע בתחום. שיציף ויטפל בכל מרכיבי הקשר הזוגי. ובמצב שהוביל למשבר. ובצעדים בוני אמון. ולעשות 'ריסטארט' לקשר הישן והכאוב, בתקווה לבנות קשר בר קיימא ומשביע רצון ככל שניתן.

ראובן ברכץ, יועץ זוגי מוסמך